שלכת בגן

בסוף הקיץ כשהטמפרטורות הולכות ויורדות, בלילות

כבר קריר יותר והימים הולכים ומתקצרים, אנו יודעים

שהולך ומגיע הסתיו. הצמחים בגן מגיבים בהתאם וגם

בארצינו שאינה מתאפיינת בסתיו מודגש וברור כמו

בארצות הקרות יש צמחים נשירים שמקבלים

צבעי שלכת בעליהם וצובעים לנו את הגן בצבעוניות מיוחדת.

הכניסה לתרדמת החורף מאופיינת בעצירה מוחלטת

של הצמיחה. שינויי אורך היום והטמפרטורה גורמים

לשינוי במערך החומרים בצמח – הצבע הירוק בעלים

מתפרק ונשארים הצבעים האחרים בעיקרם צהוב-כתום

(מקבוצת הקרוטנין)  ואדום-סגול (מקבוצת האנטוציאנים).

בעלים מצטברים חומרים שומניים חומרים מעכבי צימוח,

כמות המינרלים יורדת בפטוטרת (החיבור לענף)

ונוצרת רקמת ניתוק שבסופו של דבר מתנתקת מהעץ

וגורמת לנשירה. 

עצים ושיחים משנים את צבעם והגן עובר שינוי. 

אח"כ העץ עומד ערום תקופה מסוימת ובאביב

שוב עובר שינוי של לבלוב.

עצים שמוכרים לנו בצבעי הסתיו היפים שלהם

– ספיון השעוה, לגרסטרומיה הודית, אגס קלריאני,

אלה סינית, אלה א"י בגווני אדום, דולב, אלון תבור

ושיח אברהם מצוי בצהבצב. מטפסים כמו

גפנית מחומשת ומשולשת בגווני צהוב ואדום ועוד.

כמובן שלטמפרטורה יש תפקיד חשוב בתופעה

ובאזורים הקרירים יותר כמו ירושלים והגליל

השלכת מודגשת יותר.

בין הצמחים יש שונות גדולה ובמיוחד בצמחים

שמקורם בזרעים ולכן גם צבעי השלכת שונים

ואינם ידועים מראש. 

בבואנו לבחור עצי שלכת לגן רצוי שנעשה זאת

בחודשי הסתיו ואז נוכל לבחור עצים או

שיחים בצבעים יפים שגם בשנים שאינן קרות מאד

יתנו אפקט ויבטיחו לנו צבעוניות גם בשנים הבאות.

צמחים אשר מיוצרים מיחורים תואמים את הצמח ממנו

נלקחו וגם כך ניתן להבטיח צבע יפה. לאחרונה נוקטים

שיטה חדשה של הרכבה – מרכיבים עצים  מהורים שהם

בעלי צבעי שלכת יפים וכך מבטיחים צבעוניות יפה גם

בדורות הבאים, זה אמנם קצת יקר יותר אבל בהחלט

מבטיח.

העלים שנושרים יוצרים מראה חדש לשבילי ושטחי הגן,

הם סופגים לחות וריחם המיוחד מוסיף לאווירת הסתיו.