קמליות

הקמליה שובת הלב היא אחד הצמחים היפים והמבוקשים בעולם, שמיועדים לגידול כצמח גינה במקומות חצי מוצלים ומוגנים מרוחות יבשות, וכצמח מצוין למיכל בגינה, במרפסות מוארות ובפטיו.

היא בולטת ברב גוניות פרחיה וצבעיה,עליה גילדנים ירוקים נוצצים, פרחיה מגונים ושובי הלב מופיעים בשלל צבעים, צורות וגדלים. הפרחים האדומים, הורודים, הלבנים, ושלובי הצבע מושכים את העין. מוצאה מיערות יפן וקוראה. בסוג קמליה מספר מינים ובניהם: קמליה סינית - זהו צמח התה המפורסם, קמליה רטיקולטה, קמליה ססנקווה - עם הפרחים הקטנים שלעיתים מריחים וקמליה יפנית- שרוב הזנים שנמצאים אצלנו בגידול נמנים עליה.

לפרחי הקמליה צורות שונות, מפרח כפול, כפול למחצה ועד לפרח יחיד עם אבקנים בולטים. משתלת וונדי שוקדת זה שנים בטיפוח אוסף קמליות הגדול במדינה-  הקמליה בעלת קצב גידול איטי, צמח בן 3  יגיע ל-1 מ' , וצמח בן 10 יגיע לגובה של 2 מ'.

הקמליה היא צמח מעוצה, ירוק עד עם עלים גלדניים קשים, צבעם ירוק כהה והם מבריקים כמעט. פרחיה מופיעים בגדלים שונים ובצורות שונות - יש פרחים כפולים פורמליים בצורת פרח ורד, יש חצי פורמליים, יש מסולסלים, דמויי פיאוני, פרח יחיד עם אבקנים בולטים ועוד. ממש חגיגה לעיניים ולנפש!!

אזורים קרירים:                 לדף המוצר לחצו כאן

ניתן לגדל את הקמליה ברוב אזורי הארץ פרט לאזורים יבשים וחמים כמו הערבה והנגב. עם זאת היא מעדיפה אזורים קרירים ומצליחה בהם יותר, ועל כן עלינו למקם אותם בגינה באזורים מוצלים וקרירים אך מוארים. את הקרירות אנו יוצרים ע"י מיקום הקמליה במקומות מוצלים אך מוארים.

עונת הפריחה:

עונת הפריחה של הקמליה היא בין נובמבר לאפריל. פקעי הפריחה אשר להם מופע מיוחד, נוצרים כבר בסוף האביב ותחילת הקיץ ונשארים על השיח תקופה ארוכה עד פריחתם, לכן חשוב ביותר לגזום אותה אם צריך לשם יצוב צורת הנוף או פיצול, מיד לאחר הפריחה. גיזום מאוחר יותר בקיץ עשוי למנוע את הפריחה של העונה הבאה שניצניה כבר החלו להתמיין.

קרקע עשירה וחומצית:

הקמליה זקוקה לקרקע עשירה וחומצית, לכן ממולץ לשתול במקומות בהם הקרקע טובה ולהעשיר אותה בחומרים אורגניים כדוגמת כבול או תערובות חומציות על בסיס כבול שיתנו לה סביבה טובה להתפתחות. ישנם גם דשנים חומציים שעוזרים ליצירת הסביבה המתאימה. הקמליה רגישה להצטברות מלחים בקרקע, כתוצאה מאיכות המים ודישון מוגבר, לכן יש לשטוף את הקרקע אחת למספר שבועות על ידי השקיה מנקזת טובה. עם זאת, עודף מים באופן קבוע עשוי לגרום לבעיות.  עדיף להשקות פעם או פעמיים בשבוע בכמות יפה ולא כל יום קצת דבר שעשוי לגרום להגברת הצברות מלחים ופגיעה בעלים ובפרחים.

שתילה:

שותלים  את צמחי הקמליות במקומות מוצלים למחצה, מוגנים מרוחות. בד"כ הקמליות אינן מצליחות בשמש מלאה, אך הן זקוקות לעצמות אור חזקות כדי לפרוח יפה. בעודף שמש עשויים צמחי הקמליה לסבול מכוויות עלים ומנשירת ניצני פריחה.קרקע השתילה  צריכה להיות חומצית במקצת, עשירה בחומר אורגני משובח, ומנוקזת היטב.( קרקע חומצית - Ph  6.00-5.50  ) לפני השתילה בגינה חופרים בור שגודלו  בערך כפליים מגודל גוש השתיל. ממלאים את הבור  במצע גידול, שותלים את הצמח שתילה שטוחה, לא עמוקה. לאחר השתילה רצוי לכסות את פני הקרקע סביב הצמח בשכבת חיפוי עבה, לפחות 5 ס"מ בכדי למנוע  התחממות  והתייבשות בקיץ והתקררות בחורף. חומרי חיפוי מומלצים : טוף גס, כבול, שבבי עץ, ומחטי אורן.

 גידול במכלים:

הקמליה היא צמח מומלץ לגידול במכלים, היא מסוגלת לגדול שנים רבות גם כאשר בית השורשים שלה מוגבל.

אולם מומלץ לשתול במיכל רחב, עם חורי ניקוז גדולים בתחתית , לקבלת ניקוז טוב.

ממלאים את  תחתית המיכל  בשכבת טוף בעלת מבנה גס למניעת סתימת חורי הניקוז לאחר מכן ממלאים  בתערובת שתילה ( עדיף חומצית ).  ומסיימים בחיפוי  פני השטח בשכבת חיפוי עבה.

לאחר השתילה משקים את הקמליה השקית רוויה, אולם יש לשים לב שמצע הגידול יהיה לח ולא רטוב מידי למניעת  רקבונות.

איתור בעיות:

ניצנים חומים- בקמליות בהירות- תוצאה של חשיפה לשמש או לרוח.

נשירת ניצנים- תוצאה של השקיה לא סדירה, או צפיפות יתר של ניצנים. הקמליה מדללת את עצמה.

קצוות חומים של העלים - בעיה של המלחת קרקע או חומציות. יש לשטוף את הקרקע ולדשן בדשנים חומציים עם רמת גופרית גבוהה אחת לעשרה ימים עד תיקון המצב.

הצהבת עלים - כתמים על העלים  נגרמים לרב כתוצאה  מחוסר ניקוז, חוסר דשן, קרקע בסיסית או יובש מתמשך.

כוויות על העלים - יכולות לנבוע  מכמה סיבות או צירוף שלהן כמו עודף שמש, חוסר זרחן,או המלחה.

 נקודות חומות חומות על העלים - בעיקר בהיקף העלים  הם סמפטום לפטריה, מטפלים  בקוציד ומנצידן.

כנימות - לבלוב צעיר רגיש לפגיעת כנימות, פגיעה מתמשכת פוגעת בגידול. הטיפול: ריסוס  בזהרנט מבוסס על סבון או פרינקס.

צבע העלה משתנה, מקבלים תמונת מוזאיקה-  זה יכול להיות סמפטום למחסור במיקרו אלמנטים או מחלה ויראלית. מומלץ להוסיף דשן אשר כולל את המיקרו אלמנטים , ולהסיר את העלים הנגועים.

פרחים נגועים - עשויים להיות מנגעי מגזג אויר - רוחות חמות, ברד וכו' שעליהן עשויות "להתיישב" פטריות שונות או פטריות ספיציפיות שפוגעות ישירות בפרחים. הפתרון הוא נקיון הפרחים הנגועים, עלים וניצנים כדי למנוע פגיעה בעונה הבאה גם מהקרקע בסיס והעציץ. לא מוכר לנו חומר שפותר בעיה קיימת.

גיזום וקיטום - לאחר הפריחה  גוזמים את קצוות הענפים, לקבלת ניצני פריחה בשנה הבאה. לאורך הגידול מסירים ענפים ועלים יבשים או נגועים. הקפדה על תברואה- סניטציה מקנה לצמח בריאות ומראה אסטטי נאה.

לדף המוצר לחצו כאן