טו בשבט - החג שלנו

תמיד ידענו שלחיות בסביבה ירוקה ומלאת צמחיה עושה לנו טוב וגם לסביבה שלנו. בשנים האחרונות גם ילדינו זוכים לחינוך ומבינים את החשיבות של שמירה וטיפוח הטבע סביבנו.

בטו בשבט הקרוב אנו מזמינים אתכם להגיע אלינו ולקבל את הידע והכלים הדרושים לכם ולילדיכם לבנות ולטפח פינה ירוקה משלכם.

מחכים לכם צוות המומחים של המשתלה

הפעלות העשרה ויצירה לילדים

זמני פעילות: שישי ושבת טו בשבט 9-10/2/2020 מ 09:00-15:00

כתובתנו: משתלת קל שתיל, מושב ביתן אהרון (מופיעים בוויז ובגוגל, באינסטגראם ובפייסבוק)

מוזמנים למרק כובע- הנזיר צמח מאכל מגינת מנכ"ל משתלת קל שתיל , לקשט ולאכול כריכים מעוטרים בפרחי מאכל. נשתף אתכם בטיפים לשדרוג הגן ולהחזקה קלה שלו במהלך סיור במשתלה עם יריב לוין ומידן מבעלי המשתלה. ילדים יוכלו לבנות אדנית עץ קטנה, לעטר ולשתול וכן לייפות עציצי חרס / פלסטיק, ונשתמש בטאבון שלנו להכנה ואפיית פיתות לילדים ולמבוגרים. 

הלו"ז לשישי שבת חגיגית זו:

10-12 סיורים

12-13 פעילות פרחי מאכל וטעימות

13-15 סיורים

ההפעלות והפעילויות כרוכות בתשלום, הסיורים וההדרכה באהבה. 

שבט הוא  החודש החמישי בלוח השנה העברי, המתחיל בחודש תשרי. שבט הוא חודש, שחורף ואביב נפגשים בו- הוא הגבול בין שיא החורף לראשית האביב. מזלו של חודש שבט בגלגל המזלות הוא דלי, משום שהוא עשיר בגשמים, ככתוב, "ייזל מים מדלייו"  (במדבר, כד, ז ). לקראת  סוף החודש מתמעטים הגשמים ומתחילים להופיע סימני אביב. העצים מתחילים ללבלב, והראשון שבהם הוא עץ השקד הנקרא גם שקדייה.  השדות מתמלאים בפרחי  הבר, והארץ מתחילה להתכסות בכלניות, בנרקיסים, ברקפות, ובשאר פרחי אביב בשלל צבעים.

" כי תבואו אל הארץ ונטעתם " מנהג הנטיעות המוכר לנו כיום נוסד רק  במאה התשעה עשר עם תחילת ההתיישבות החלוצית בארץ. רכישת האדמות וחידוש הקשר של העם עם אדמתו. חלוץ המנהג היה ההיסטוריון והמחנך זאב יעבץ. בט"ו בשבט בשנת תרמ"ד 1884 הוא השתתף בנטיעות ט"ו בשבט הראשונות במושבה יסוד המעלה, וב 1892 הוא יצא בפעם הראשונה עם תלמידיו בזכרון יעקב לנטיעות, בעקבות זאת התפשט המנהג ברחבי הארץ, ובשנת 1908 מערכת החינוך והקרן הקיימת לישראל אימצו את מנהג הנטיעות.

ראשוני המתיישבים היהודים שעלו לארץ ישראל בסוף המאה ה19ובראשית המאה העשרים מצאו בארץ רק שרידים של צמחית יער. עצים עתיקים ובעלי ממדים נמצאו רק במקומות שהיו מקודשים  לאדם , ובסמוך לקברים מקודשים. נטיעת עצים ויערות מלווים את מפעל ההתיישבות העברית בארץ עוד מראשיתו. מלבד התרומה לנופי הארץ, יש למפעל הייעור תפקידים  אקולוגים וסיבתיים נוספים: מניעת סחף קרקע ונזקי שטפונות, הקמת מחסומים טבעיים בפני נזקי זיהום או רעש, ומניעת תהליכי מדבור.

נטיעת עצים היא גם מצווה קדומה, כשהגיעו שבטי ישראל אל הארץ הם נצטוו כמו שכתוב " כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ "(ויקרא, יט, כג). פרשנים מסבירים שנטיעה במקורותינו מבטאת את הקשר בין האדם לאדמה, ואת ההיאחזות בקרקע. כבר בימי המקרא תפסה הגנת הטבע מקום של כבוד, במוסכמות המוסר. לעץ למשל ערך רב בתורת ישראל, אחת ממצוות לא תעשה שבתורה היא "בל תשחית" והיא אוסרת על כריתת עץ לשם השחתה.

טו בשבט הוא חג של טבע. והוא הזדמנות נהדרת להגביר את הרגישות שלנו לטבע, ולסובב אותנו. בארץ ישראל קיימים למעלה מ 3000 מינים שונים של צמחים. אופייה האקלימי המיוחד של הארץ, משתנה מאקלים לח בצפון לתנאי יובש קיצוני בדרום, מאפשר גידול של צמחיה ממוצא שונה ובעלות דרישות אקולוגיות שונות. מגוון המינים העצום הזה היא אוצר לאומי, והוא שאחראי ליופייה הנדיר של ארצנו הקטנה.

ונסיים בשבח הנטיעה מתוך ויקרא רבה כ"ה שבו נאמר "בתחילת ברייתו של העולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה, אף אתם נכנסים לארץ ישראל לא תתעסקו אלא במטע תחילה ".

ועל פי יוחנן בן זכאי הנטיעה היא מצווה כל  כך חשובה, שאף אם נאמר לך שהמשיח בא, הרי עליך לסיים את הנטיעה ואחר כך להקבילו. (מתוך הבבלי מסכת תענית)