ורדים

 רוזה – היא ורד ולא שושנה כפי שמקובל בטעות,

עם שימושים לרוב. היא אלגנטית, יפיפה וקלאסית,

במגוון צבעים נפלאים, ריחנית ומבושמת, לבית,

לגינה וגם למטעמים. אפשר לרקוח ממנה ריבות

עריבות לחייך ולחלוט תה טעים בצורות שונות.

 אנחנו מכירים מספר קבוצות ורדים חשובות – כלאי התה בעל פרח גדול

קלאסי, מלא, על גבעול בודד, גובהו כ- 1.5 מ', בד"כ ריחני ומתאים לקטיף,

בצבעים שונים ומגוונים ולעיתים משלבים מספר צבעים בפרח.

המוכרים יותר "קרייזלר" ו"אוקלהומה" באדום,

"קווין אליזבת" בורוד – חזק ועמיד מאוד, "דבל דלייט" בלבן וורוד,

מאוד מיוחד, "ג'ודי גרלנד" בגווני כתום מדהימים ועוד.

 קבוצה נוספת הן הפלוריבונדות 

 – מספר פקעי פריחה על גבעול אחד,

בד"כ פרח פתוח, נשתלים לרוב בקבוצות

ליצור אפקט צבע, גובהם בד"כ 0.8 –1.0 מ'.

 המטפסים – מתאימים לגידול על פרגולה או במיכל,

המוכרים בניהם הם ה"דון זואן" האדום, "קוקטייל" בגווני צהוב ואדום

ו"אייסברג" שפורחים זמן רב וכמובן ה"בנקסאיי" שפורח האביב

בפרחים צהובים, עדינים נפלאים ללא קוצים.

 וכמובן ורדי כיסוי ממספר זנים שמתאימים

למסלעות בעיקר, מגיעים לגובה של 50 ס"מ

ופורחים בעיקר בקצוות הענפים, המוכרים

בניהם הם ורד זוחל 'רד קסקד' והורד 'פינק קרפט'.

 את הורדים כדאי למקם באזור עם שמש מלאה בגינה ואדמה מנוקזת,

יש לדאוג להשקיה מסודרת יומיומית בטפטוף לאחר השתילה עד

התחלת הלבלוב ואז לרדת בהדרגה עד ולפי הצורך  עם דישון כמובן,

עדיף להרחיק מאזורים מושקים בהמטרה כדי למנוע מחלות עלים.

את הורדים רצוי לגזום בסוף החורף ויש לעשות זאת בהתאם לצורך,

תוך ניקוי ענפים ישנים ומנוונים והכוונת הצמח, כשהעיניים יפנו לכיוון הרצוי.

מומלץ ביותר לשתול ורדים בחורף ואז גם קיים

במשתלות מבחר גדול של ורדים חשופי שרש

שהוצאו מהאדמה. הטוב ביותר להשרות את הורד

החשוף לכמה שעות במים ואז לשתול ולוודא שבור השתילה הורטב היטב. 

 כתמים שחורים על העלים בד"כ כשהורד גדל ליד מדשאות,

ריסוס במנבגאן או בנלאט יעזרו, ריקבון בענפים כדאי לטפל בסניטציה,

שפוט לגזום את הענפים עד המקום בו לא נראה ריקבון יותר ולחטא

את הזמרה על מנת לא להדביק צמחים אחרים.

מתכון: ריבת ורדים

רכיבים:

• ½ ק"ג של עלי כותרת שטופים ומיובשים.
• 2 ק"ג סוכר
• 2 כוסות מים
• מיץ מ-1/2 לימון
• 1 כפית ג'לי מומס (למי שאוהב ריבות סמיכות)