כשמזג האוויר מתקרר מעט ופרחי החורף מתחילים להופיע בין הראשונים מופיעה הרקפת - Cyclamen האלגנטית והאהובה בעלת העלים הדקורטיביים המיוחדים.
בעולם ישנם 20 מיני רקפות שונים, רובם מאזור אגן הים התיכון, צפון אפריקה ואירופה.
חלקם אנדמיים לאזור מסוים ואחרים בעלי תפוצה נרחבת. בארץ אנחנו מכירים את הרקפת היוונית (C. coum) שהיא נדירה יחסית וגדלה בצפון הארץ – יש ריכוז שלה ביער אודם ברמת הגולן והיא בצבע ורוד כהה קטנה מאוד עם עלים עגולים.
המוכרת יותר והנפוצה היא הרקפת המצויה - C. persicum - שמופיעה בגווני ורוד- לבן עם עין שזו הצורה הנפוצה ביותר, ישנם גם פרטים נדירים של לבן נקי וורוד נקי.
זהו צמח מוגן אבל בשנים האחרונות מגדלים אותה בתרבות באופן חוקי ומרבים את פקעותיה למכירה, ניתן לקנות אותם בתור פקעות בתחילת העונה בסתיו או כפורחות בתוך העונה. הרקפת גדלה ללא טיפול מיוחד ועם השנים ככל שהפקעת גדלה הצמח יפרח יותר ויותר.
היא חזקה ועמידה למחלות ומזיקים ואינה זקוקה כמעט לתוספת מזון, חשוב רק שתהיה במקום מנוקז היטב. רקפת שנשתלה מפקעת חשופה תפרח בעוצמה רק בשנה שניה לאחר שתבנה מערכת שורשים טובה.
ניתן לשתול אותן בין סלעים, שבילים, בכדים, בשמש ובצל.
ברקפות התרבותיות שאנו מכירים במשתלות ובחנויות יש זנים גדולי פרח וזנים שדומים לרקפת הבר. הן מופיעות בשלל צבעים לבן, ורוד, סגול ואדום ומגוונות ולעתים גם ריחניות.
בטבע מגיעות הרקפות לבגרות בין שנתיים לשלוש משלב הזרעים. הרקפות תרבותיות פורחות בתוך מספר חודשים מועט מהזריעה וכמובן בדרך מלאכותית ולכן אינן מספיקות לפתח פקעת מספיק גדולה שזה המפתח לאורך החיים וזו הסיבה שהן מתייבשות ומתות ברובן בסוף הפריחה. רקפות הבר המקוריות יכולות להישאר הרבה שנים.
אך גם הרקפות התרבותיות משמשות לזמן רב כצמח עונתי בכד, הצבע והיופי למספר חודשים בהחלט שווים את ההשקעה, והכד יכול לשמש בעונה הבאה לצמחים פורחים אחרים.
טיפול:
כשבוחרים רקפת חשוב להקפיד שהצמח נראה בריא, כדאי להציץ בין העלים ולוודא שיש ניצנים חדשים.
רצוי לדלל מעט עלים ממרכז הצמח אם צפופים מדי כדי להכניס אוורור, לסלק עלים צהובים אם יש או פרחים שנרקבו על מנת למנוע רקבון מפטריות.
בבית נמקם אותה במקום מואר ביותר, אדן חלון עם שמש לא ישירה ונשקה כשהיא יבשה כמעט לחלוטין, עודף מים גורם לריקבון. אפשר להוציא אותה לעיתים בלילה החוצה והקרירות והלחות בחוץ יעשו לה טוב. בסוף הפריחה מורידים את ההשקיה בהדרגתיות וכשהעלים מתייבשים – להניח בצל ולהשקות מדי פעם, מעט, רקפות הבר יחזרו בשנה הבאה, הרקפות התרבותיות רק לעיתים.
