אנחנו בטעות נפוצה קוראים כל השנים גרניום לכל צמחי הפלרגוניום השונים.
אומנם בני אותה משפחה הם - משפחת הגירניים - אבל סוג שונה הם. צמחי הגרניום מתאימים לאזורים קרירים יותר והפרחים יפים גם הם אך שונים ומזכירים יותר את מקור החסידה שמכירים אנו מהבר בארץ.
ואילו כל אותם צמחים זקופים וזוחלים בעלי הפריחות הססגוניות פלרגוניום הם.
סוג חשוב זה של צמחים נותן בסיס משמעותי לגינון ים תיכוני גם בעציצים וגם בגן. מרפסות בכל אגן הים התיכון מתכבדות בפרחים הססגוניים, העלים הריחניים בעלי הצורות והצבעים הרבים שאין להם כמעט תחליף. לא נמצא כמעט גינה באזורנו שאין בה אחד ממיני הפלרגוניום.
אנו מבחינים בין מספר מינים בין צמחי הפלרגוניום.
המין הזקוף החזק שפורח זמן רב נקרא פלרגוניום הגננים, צריך לנקות מדי פעם עלים יבשים ופריחה יבשה, לקטום ולחדש צימוח והוא מופלא בפריחתו לאורך שנים, חלק מהזנים יכולים להתאים בגינה לאזורים עם השקיה מועטה יחסית. ישנם גם זנים חדשים עם עלים מגוונים ופריחות מיוחדות.
הזנים הנשפכים שאנו אוהבים לשתול באדניות זהו הפלרגון התריסני-הם מתחלקים בגדול לשתי קבוצות:
בעלי הפרח המלא שיעדיפו תנאי צל חלקי
ובעלי הפרח הריק - שנקראים גם זני וילה דה-פריס והם יכולים להסתגל ליותר שעות של שמש חזקה בקיץ. מדי פעם צריך לנקות ולקטום אותם והם מתחדשים וכל כמה שנים להחליף את הצמחים כליל. באזורים קרירים יותר כמו ירושלים והגליל הם מיטיבים לפרוח לזמן רב יותר.
ובל נשכח את הפלרגון התרבותי או כפי שהוא ידוע ונקרא אצלנו גרניום צרפתי. הוא מיוחד עד מאוד בפרחיו הגדולים ובעלי הצבעים המיוחדים. אמנם פורח הוא לזמן קצר יותר, בעיקר באביב ותחילת הקיץ אך הפריחות המיוחדות שלו מרשימות והשיחים חזקים ומוצלחים בגן.
ישנם גם זנים ננסיים עם עלים קטנים ופרחים דמויי פרצוף שיוצרים כרית עגולה ומחייכת בגינה.
ישנם גם מינים נוספים כמו הפלרגוניום החריף לתה, שהוא צמח חזק מאוד גם כן עם עלים ריחניים ביותר, פלרגוניום סדוידס עם עלווה אפורה ופרחים בצבע בורדו ופלרגוניום קרקפתי 'לוונדר לייס' בעל עלווה קטנה וצפופה, פריחה ורודה מתאים מאוד לגינה ים תיכונית וחסכן במים.
לרכישה, לדפי המוצרים ולמידע נוסף על הצמחים המוזכרים בכתבה לחצו על השמות המודגשים בכתבה ועל הצילומים שבה.
.