גרוילאות

גרוילאות

גרוילאות המיוחדות והאקזוטיות, משנות לנו את נוף החורף, וצובעות את הגן בעיקר בצבעי אדום וורוד כשכמעט כל יתר צמחי הגן נכנסים לתרדמה.  מוצאן של הגרוילאות במשפחת הפרוטאיים.  בסוג גרוילאה נמנים כ- 800 מינים שונים מצמחי כיסוי משתרעים עד עיצים גבוהים המתנשאים לגובה של 10-15 מטר.

הפרחים של הגרוילאות מאד מיוחדים, התפרחת מורכבת מהרבה פרחים קטנים שערוכים יחדיו, גודל הפרחים נע בין מילימטרים בודדים לפרחים גדולים של עד 15 ס"מ ויותר.  הצבעים השכיחים הם אדום וורוד אך ישנם גם זנים כתומים, צהובים, לבנים וסגולים.

תנאי גידול:

רוב זני הגרוילאות מגיעים מאזורים יבשים באוסטרליה והן עמידות ליובש וזקוקות לתנאים יובשניים, אם כי יש מספר זנים שמגיעים מאזורים אחרים ואפילו איזור יער הגשם, והצרכים שלהן אחרים.

רוב הגרוילאות  השיחיות שנמצאות בארץ זקוקות לתנאים יובשניים וזה אומר: אדמה מנוקזת,  השקיה מועטה (אחרי קליטה) וכמובן לא ליד דשא . בנוסף הן יעדיפו אדמה חומצית ולא בסיסית - כלומר בלי שאריות פסולת בניה או אדמת גיר, ובלי עודף זרחן בקרקע.  בדרך כלל בשולי גינה ובאזורים שכוחים יותר בגן יקל עליהם להתפתח, ואם אחרי שנה או שנתיים של קליטה, נמעיט בהשקיה - אפילו עד פעמים ספורות במשך הקיץ כך יטב להן והן יפרחו וירהיבו בגן.

זנים:

חלק מזני הגרוילאות כמו גרוילאה 'רובין גורדון', וגרוילאה 'קליר ויו' כיום ניתן למצוא מורכבות על הגרוילאה החסונה (עץ ותיק בארץ), שמהווה כנה טובה בשבילן וזאת כדי להקל על בעיות הקרקע והמים שמקשות על הגרוילאות בגינות מהן לא סובלת הגרוילאה החסונה.

גרוילאה תלמן | גרוילאה ספיידרמן | גרוילאה רובין גורדון | גרוילאה מיסטי פינק

עונת הפריחה שלהן כאמור היא בסוף הסתיו, חורף ותחילת האביב. יש זנים כמו הגרוילאה 'רובין גורדון' למשל שפורחות רוב השנה.

זנים טובים וחזקים שניתן בדר"כ למצוא במשתלה: מהשרועים- גרוילאה ג'ינג'ינג'ם, וגרוילאה זיתית , וגרוילאה עלי קריטמון ננסית, שיחים נמוכים- גרוילאה טלמני 'ריי' שפורחת זמן רב ובעוצמה אדירה וגרוילאה כהת עלה.  שיחים גבוהים יותר הם-גרוילאה צרת עלים, גרוילאה 'גו מייסון', גרוילאה 'וינפרה ג'ם, וגרוילאה זיתנית.

שתילה:

אם הגרוילאה מצהיבת עלים - כלורוטית- אזי זה סימן שיש בעיה של עודף מים או בעיות ניקוז בקרקע או בעית בסיסיות, ניתן לטפל בברזל וכמובן להקטין את המים.

בכל מקרה שום פעולה בגרוילאות לא לעשות בצורה דרסטית, גם אם מקטינים את המים אזי באופן הדרגתי.

צמחים יובשניים עדיף לשתול בסתיו, חורף ותחילת האביב ולא בקיץ וזאת על מנת שיספיקו להתבסס לפני העונה החמה ולא נזדקק לתת  הרבה מים בעונה חמה מה שעשוי לגרום למחלות שורשים ורקבונות בקיץ.  בנוסף אין לגזום אותם במהלך הקיץ אלא רק מיד לאחר הפריחה בתחילת או אמצע האביב, גיזום חזק בקיץ עשוי להיות הרסני,  גזום באביב יעודד צימוח חדש ויאפשר ליצור שיח מלא ויפה.

עם זאת אין לראות בצמח יובשני צמח שלא זקוק למים מתחילת הדרך,  זה עשוי להיות אקוטי, רק לאחר התבססות טובה ניתן לרדת בכמויות המים.