| רוב זני הורדים המשמשים לגינון פורחים פריחה מסיימת, כלומר פורחים בקצה הענף שצמח בעונה/שנה הנוכחית. לכן ורדים אלה נגזמים בסוף החורף, עם תחילת התנפחות/ התפתחות הפקעים ותחילת זרימת מוהל. לגיזום מספר סיבות ויעדים: - סניטציה - הסרת ענפים יבשים, שבורים וחולים. - יצירת שיווי משקל ואיזון הצמיחה. - עיצוב השיח, בדרך-כלל בצורת גביע פתוח. - פתיחת מרכז השתיל לאור ולחום המעודדים התעוררות עיניים בתפוח ההרכבה. - חשיפת תפוח ההרכבה - מקרקע, עלי שלכת וענפים מיותרים. - החלפת זרועות יש לגזום ענפים ותיקים המאופיינים בסיקים (קוצים) אפורים-לבנים ולהשאיר זרועות עם סיקים ירוקים- אדומים - הקפדה על החלפת זרועות נותנת שתיל המאריך שנים רבות ומלבלב ופורח לכל אורך השתיל (שתיל שלא מתבצעת החלפת פורח בדרך-כלל רק בחלקו העליון). איך גוזמים: הגיזום יעשה עם מזמרה חדה. הגיזום יעשה מעל וצמוד לעין 1-2 מ"מ, רצוי הפונה החוצה או לצד כדי לא לסגור את מרכז השתיל. יש לכוון את המזמרה בניצב לענף ועל-ידי כך לקבל חתך ישר עם שטח פנים קטן. בצומת ענפים יש לחתוך חתך אלכסוני המתאים לזווית הענף, כדי לקבל כיסוי של קאלוס (רקמת הגלדה) על החתך. |  |
בגלל תנאי מזג האוויר השוררים בארץ, אנו גוזמים רק כשליש עד חצי מהנוף. (באירופה גוזמים את כל הנוף (עד 20 סמ' מהקרקע בגלל השלג).
הגיזום נעשה על הבדים, כלומר כל בני הבדים הדקים וראש הבדים נגזמים. גוזמים ענפים מצטלבים, מסירים זרועות ותיקות עד לבסיסם. הגיזום יעשה במרכז הענף, דבר שיבטיח גיזום ליד עין (פקע) מפותחת, שתיתן צימוח נמרץ לענף חדש, ולא ליד עין מדומה הנמצאת בראש הענף, שממנה יצמח ענף קצר.
למחרת הגיזום רצוי למרוח את החתכים עם משחת גיזום בהירה, כמו לאק-באלזם, בילטון, אקוגן משחת עצים או צבע פלסטי לבן על בסיס מים.
לאחר הגיזום נסיר עלים שנשארו על הענפים, כדי למנוע באביב התפתחות של מחלת החילדון. יש לאסוף את כל הגזם ועלי השלכת מסביבת הורד ולהרחיקם משטח הגן.
כתוצאה מהגיזום יש גישה נוחה לסביבת השתיל וזו מאפשרת לנו לטפל בעשביה רב-שנתית שמשבשת את סביבת השתיל. כן יש אפשרות לטפל בסורים (חזירים), אותם יש להסיר מהיסוד על-ידי חפירה וניתוקם מהשורש או גיזומם מהכנה.
נפזר מסביב לשתילי הורדים קומפוסט מפורר היטב בכמות של 7-10 ליטר למ"ר ונצניעו קלות בקרקע. הצנעה לעומק רב תפגע בשורשונים הקרובים לפני הקרקע.
באדיבות רוזנטל עמוס - מדריך ויועץ גינות