אודות התנאים האופטימליים של חמימות, לחות אדמה ואוויר, מידת ההארה של קרני השמש, אור ושאר גורמים, הטבע עומד במיטב שגשוגו.
בצבעו המרהיב.. הפרג למשל צובע בעמקים ובשפלות שדות ונירים בצבע אדום עז צפוף וגדוש, מראה לוהט מסעיר לב.
חזק הוא הצבע הצהוב של החרצית המלווה בנאמנות שולי דרכים וקווי מסילות ברזל בשפלה ובשרון, בעמק הירדן ובגליל.
פרח מיוחד הוא הקחוון, המלבין שדות שלמים ומשרה חן שקט וזך על הסביבה, ושלווה מתוקה על המסתכל.
הצמחים האמורים מהווים שטחים אחידים, אך רב שטחי הארץ ססגוניים הם.
נקודות אדומות של הדמומית, הכוכבים הכחולים עמוקים של הדרדרים הכחולים, התורמוסים הכחולים, הפשתה הצהובה, מיני סחלבים סגלגלים, הסיפן. חגיגי מאוד הוא מראה הלטם, דם המכבים שעליו מכוסים שערות קצרות צפופות לבנות כצמר, ובראשם פרחים קטנים אדומים המושכים מאוד את העין.
אלו הם רק מעט מהצמחים שעומדים עכשיו בפריחה.
החורש גם הוא לובש חג. הלבנה והעוזרר טובלים בלובן פרחיהם, האלונים כהי הגזעים מתקשטים פרחים, עצי הפרי הנאים. כל האילנות סיימו את פריחתם באדר, אך האגס מתכסה בניסן כסות צפופה של לובן זך וריח פרחיו כיין מבושם, מושך אליו פרפרים וחיפושיות ודבורים למיניהם.
בריחו המשכר.. אויר שטח ההדרים רווי ריח שטח משכר, גם פרחיהם של העוזרר והליבנה מפיצים ריח נעים וחריף. בגינות הנוי נמצא עכשיו המנתור בפריחה חזקה והוא מפיץ ריח בשום בעיקר בשעות הערב. בין עצי הסרק ראוי להזכיר את הרוביניה, שיטה כוזבת ואת האזדרכת המפיצים ריח משכר.
נוסיף על פרחי הנוי את האיריס הכחול הפורח בניסן ומפיץ ריח חזק, את הרותם שפרחיו הפרפרניים הצהובים ריחניים מאוד והגפן שמוסיף ריח נעים ביותר.
בקולותיו הערבים.. ציפורי השיר הנפוצים ביותר הם הדרור, הירגזי, הירקון והחוחית. אלה עופות יציבים השוכנים בארץ כל ימות השנה. תמיד קולם נשמע, אולם באביב יש לקולם מבע אחר, בולט במיוחד בנעימתו.
יותר מכל מורגשת שירתו של הדרור, השוכן בישובי האדם, צהלה נשמעת מגרונו. סוער ביותר ציוצו של הסיס שחזר ממרחקים, ובא לקנן בארץ. פעמים מחריש אוזניים מרוב צוויחה וצפצוף.
אליהם מצרף קולו של התור ("וקול התור נשמע בארצנו"), החוזר ממסע החורף שלו. השרקרק, אף הוא חוזר לארץ בשריקותיו העריבות לאוזן.
הציפורים מוצאות בגינת הנוי מקום מקלט, קינון ומים ונמשכות לסוגי עצים וצמחים שונים. למידע מורחב לחץ כאן.
גם החרקים נותנים קולם. צרצרי השדה פותחים בשירה, החרגול הירוק, הנח על גבי העשבים הירוקים, קולו חלש ומורגש מקרוב, כמין ציוץ לו. גם דבורת הדבש משמיעה קולה. בתקופה זו חלה עונת ההנחלות, עדת הדבורים שבכוורת מתפלגת לנחילים הפורשים ממנה ומייסדים כוורת בפני עצמם. יומיים שלושה לפני שהנחיל פורש נשמעת בלילה כמין רתיחה כבושה מתוך הכוורת, ובאחת משעות צהרי יום חם חלה הפרידה.
והפרפרים.. פרפרים לבנים, פרפרים בצבע הלימון ופרפרים לבנים זהובים שולי כנף, פרפרים קטנים סגולים נאים ופרפרים חומים. כל מיני פרפרים..
פרפר נימפית הסרפד צילום אלעד שירי במשתלת קל שתיל, [*] צילומי הציפורים מתוך ויקיפדיה.