רוב הצמחים מקבלים את המינרלים להם הם זקוקים דרך השורשים מהאדמה בה הם גדלים. ידוע שכאשר מגדלים צמחים לחקלאות או לנוי יש לוודא כי האדמה מכילה כמות מספקת של מינרלים החיוניים לצמחים ולא- יש לדשן אותה.
צמחים טורפים מייצגים את אחת האדפטציות (הסתגלויות) המעניינות ביותר בטבע. צמחים אלה חיים בדרך כלל באדמה ענייה במינרלים, בעיקר בחנקן, כך שמפעם לפעם עליהם לחזק את דיאטת המינרלים שלהם באכילת בעלי חיים. לצמחים אלה מלכודות משוכללות ביותר לתפיסה, הריגה ועיכול של חרקים. רוב המלכודות הללו הן בעצם גילגול של עלים, ומכילות בדרך כלל גם בלוטות מיוחדות המפרישות מיצי עיכול.
למזלם של החרקים, היפוך זה הינו יוצא מן הכלל ונדיר יחסית לעומת הדינמיקה הסטנדרטית יותר של בעלי חיים הניזונים על צמחים...
הרי לפניכם מספר דוגמאות מרתקות ורב גוניות של צמחים אלה:
דיונאה Venus flytrap
צמח זה הינו המזוהה ביותר עם קבוצת הצמחים הטורפים. המלכודת מקורה בעלה שעבר גילגול וכעת מכיל שתי אונות שנסגרות יחד במהירות רבה המספיקה ללכידת חרק. טרף שנכנס למלכודת נוגע בשערות חישה המפעילות דחף חשמלי שסוגר את המלכודת.
הסגירה עצמה מתבצעת על ידי תהליך מעניין ביותר של שינוי בגודלם של התאים המרכיבים את המלכודת. התאים בחלקה החיצוני של כל אונה צוברים במהירות רבה כמות גדולה של מים ומתנפחים. שינוי זה בצורתה של האונה מקרב בין הקצוות.
לאחר הלכידה, בלוטות בתוך המלכודת מפרישות אנזימים מעכלים, שלאחריהם חומרי המזון המופקים מהחרק נספגים בתאים.
למרות שמה, הדיונאה ("מלכודת הזבובים של ונוס") לוכדת בעיקר נמלים וחגבים.
כדנית ושופרית – Pitcher Plants
קיימים סוגים שונים של צמחים כאלה, אולם בכולם האסטרטגיה דומה- הם משתמשים במיכל מיוחד כמלכודת לתפיסת חרקים. חרקים המטיילים על הדופן מחליקים לתוך כד ארוך מלא במים. לאחר שהחרק טובע, הוא מתעכל ע"י אנזימים המופרשים לתוך המים.
טללית - Sundew (Drosera)
לצמח זה עלים בעלי שערות המכילות נוזל דביק. כאשר חרק נוחת על השערות הוא נדבק אליהן וככל שהוא נאבק יותר להשתחרר כך הוא נלכד בהן יותר. תנועות החרק מעודדות הפרשת אנזימי העיכול מן העלים וחומרי התזונה נספגים בהם.
חמאית- Butterworts (Pinguicula)
גם לצמח זה עלים דביקים. חרק שנוחת על העלה נדבק אליו ותנועתו יוצרת הפרשה של אנזימים מעכלים. לצמח זה פרח מיוחד הגדל ממרכז שושנת העלים.
שירה כורם, צוות קל-שתיל